הפסיכולוגיה של "הנישואין השניים" (אלמנות וגירושין): איך מתגברים על המסננים החברתיים ומתחילים מחדש

הכניסה לשוק השידוכים לאחר גירושין או אובדן בן זוג היא אתגר נפשי נפרד ועמוק. אנשים הנושאים עמם רקע של נישואין קודמים כותבים לעתים קרובות שהם מרגישים כמו "אזרחים סוג ב'" בעיני קהילה שמרנית.

הקשר מהרשת: הסטיגמה של "גרוש" בפרופיל

עבור משפחות רבות, עצם קיומם של גירושין בעברו של מועמד מעביר אוטומטית את הפרופיל שלו לקטגוריית ה"בעייתיים", ללא קשר לסיבות האמיתיות לפרידה.

קול מהרשת:

"אני בת 32. התגרשתי אחרי שנתיים של נישואין בגלל התעללות רגשית מצד בעלי לשעבר. יש לי ילד. כשניסיתי לחזור לשידוכים, השדכנית אמרה לי בפירוש: 'קהל היעד שלך עכשיו הוא גברים מעל גיל 45, אלמנים עם חמישה ילדים, או אנשים עם בעיות אישיות קשות. את מבינה — יש לך מטען'. אבל אני אישה צעירה ומצליחה, הפקתי לקח עצום מהעבר ואני יודעת בדיוק איך לבנות מערכת יחסים בריאה. למה הקהילה מוחקת אותי בגלל טעות שעשיתי בנעוריי?"

המבט הפסיכולוגי: הפחד הקהילתי מאנשים גרושים נשען על אשליה של ביטחון. למערכת שמרנית קל יותר להניח שאם מישהו התגרש אז "משהו לא בסדר" אצלו, מאשר להודות שמוסדות הנישואין זקוקים לשינוי מערכתי. אנשים שעברו גירושין או אובדן ועיבדו את הטראומה הזו ניחנים פעמים רבות בבגרות, באמפתיה ובריאליזם רבים בהרבה מאשר טירונים בני עשרים.

איך בונים נישואין שניים בהצלחה?

סגירת מעגל מלאה עם העבר. אל תיכנסו לשידוכים חדשים עד שתרגישו שהכאב או העלבון ממערכות היחסים הקודמות שככו. בן זוג חדש אינו אמור להיות פלסטר לפצע ישן.

כנות כלפי הילדים. אם יש לכם ילדים מנישואין ראשונים, הם חלק בלתי נפרד מחייכם. חפשו בן זוג שמוכן להפוך עבורם לחבר מבוגר ויציב, ולא אחד שתופס אותם כ"מעמסה שמצורפת לפרופיל".